נגישות אתרים בקוד: תקן AA ללא תוספים חיצוניים

למה לשלב נגישות כבר בשכבת הקוד

נגישות ברמת AA של WCAG 2.2 היא לא תיקון קוסמטי, אלא תכנון מוצר. כשמיישמים אותה בקוד נקי כבר משלב האפיון והפיתוח, מתקבל אתר מהיר יותר, עקבי יותר, ועמיד לאורך זמן. מי שבונה אתר מאפס בקוד ולא נשען על תוספים חיצוניים נהנה משליטה מלאה בסימנטיקה, בניווט באמצעות מקלדת, ובחוויית משתמש שמותאמת לכל מבקר. זה נכון עסקית לא פחות מטכנית: אתר מותאם אישית שמוכן ל-SEO ומספק חוויית שימוש שווה לכל, מייצר יותר פניות ושומר על מוניטין המותג.

אחרי פרויקטים רבים של בניית אתר בקוד לעסקים, למדתי שהשקעה של 10 עד 15 אחוז נוספים בזמן הפיתוח כדי להגיע ל-AA חוסכת פי שניים תיקונים לאחר ההשקה. תוספים שמבטיחים פתרון מהיר לרוב מוסיפים שכבות DOM מיותרות, פוגעים בביצועים ובקונסיסטנטיות, ולעיתים אף יוצרים סתירות מול קוראי מסך. פתרון בקוד Custom מונע תלות, מאפשר שליטה מדויקת ומפחית סיכוני רגולציה.

מה באמת דורש תקן AA ברמה פרקטית

המסמך של WCAG עשיר בעקרונות וגיידליינס. בפועל, כשמפתחים אתר בקוד נקי, היישום מתכנס לארבעה צירים: תפיסת ה־DOM והסימנטיקה, התנהגות מקלדת ומוקד, קונטרסט ותצוגה, ומשוב אינטראקטיבי. כל ציר נשען על סט החלטות ושגרות קוד קצרות שמיישמות את הדרישות בלי להכביד.

סימנטיקה מדויקת מתחילה בבחירה מודעת של תגיות: כותרות לפי היררכיה אחת, רשימות כרשימות ולא div עם נקודות, כפתורים שהם button ולא span עם onclick. מי שבונה אתר Custom ב־React או Next.js מכיר את הפיתוי לעטוף הכל ב־div. זה עובד, אבל קורא מסך שומע "קבוצה" במקום להבין "כפתור להגשה". מעבר לתיאורים, הסימנטיקה מזינה גם SEO. אתר חכם מותאם לקידום זקוק ל־landmarks נכונים, ל־nav, main, aside ו־footer, כדי לחזק הקשרים פנימיים ולייעל סריקה.

סימנטיקה שעושה את העבודה

הדרך הפשוטה ביותר לעלות מדרגה באיכות היא לבנות שלד HTML שמכבד את המבנה הלוגי של התוכן. בעבודה עם ספריות מודרניות חשוב לדאוג שלא נאבד אלמנטים משמעותיים בדרך: אם רכיב ה־Header מייצר div, דאגו שהאלמנט יהיה

. אם הניווט נוצר דינמית, עטפו ב־